סמוטריץ' באוצר: גירעון 2025 עמד ביעד, החוב עלה בשמונה נקודות תוצר ושלוש סוכנויות הדירוג הורידו את הדירוג

הסקירה מסכמת את כהונתו של בצלאל סמוטריץ’ כשר האוצר מאז 29.12.2022, לפי נתונים נכונים ל-12.10.2026. היא מבחינה בין מה שהכתיבו המלחמות לבין מה שנקבע בהחלטות השר והממשלה. הסכומים בש״ח שוטפים.

הגירעון: חריגה ב-2024, עמידה ביעד ב-2025

ב-2022, השנה שלפני הקדנציה, נרשם עודף של 0.6% תוצר [1]. ב-2024 הגיע הגירעון ל-6.9% תוצר באומדן הראשון [2] ול-6.8% אחרי עדכון [1], מעל היעד המעודכן של 6.6%. את היעד הזה קבע התקציב הנוסף, שהעלה אותו מ-2.25% [3]. ב-2025 נסגר הגירעון ב-4.7% תוצר, כ-98.6 מיליארד ש״ח [4], מתחת ליעד המקורי וגם מתחת ליעד המעודכן. לפי בנק ישראל, הפתעה חיובית בהכנסות קיזזה את חריגת ההוצאות באותה שנה [5], ודירקטוריון קרן המטבע בירך על מחויבות הרשויות למשמעת פיסקלית [6].

שנה	גירעון בפועל (% תוצר)	יעד מקורי	יעד מעודכן
2022	עודף של 0.6 [1]	—	—
2023	4.2 [7]	—	—
2024	6.9 [2]; 6.8 אחרי עדכון [1]	2.25 [3]	6.6 [3]
2025	4.7 [4]	4.9 [8]	5.2 [9]
2026	תחזית: 4.9 [10]	3.9 [11]	4.9 [12]

ב-2026 עבר היעד שני שינויים. אחרי פרוץ המלחמה בסוף פברואר החליטה הממשלה על 5.1% תוצר, ובנק ישראל ביקש ממנה להימנע מתוספות שאינן נדרשות למאמץ המלחמתי [13]. הכנסת אישרה בסוף מרץ יעד גירעון של 4.9% [12].

הנקודה הפתוחה היא הגירעון המבני. לפי בנק ישראל הוא צפוי לעמוד על כ-3.7% תוצר ב-2026 עד 2030, מעל כ-3.2% שמייצבים את יחס החוב לתוצר [5].

חוב ודירוג אשראי

יחס החוב הציבורי לתוצר עלה מ-60.5% בסוף 2022 ל-68.5% בסוף 2025, והוצאות הביטחון עלו מ-4.2% תוצר ב-2022 ל-8.4% ב-2024. בנק ישראל מעריך את העלות הפיסקלית של המלחמה שפרצה באוקטובר 2023 בכ-350 מיליארד ש״ח, כמחציתה במימון חוב, לא כולל החלטות שהתקבלו מאז תחילת המערכה מול איראן בסוף פברואר 2026 [5]. השר ייחס את עליית החוב להוצאות ביטחון הכרחיות בשל המלחמה [4].

סוכנות	בתחילת הקדנציה	הדירוג האחרון	תחזית
מודי’ס	A1	Baa1	יציבה
S&P	AA-	A	יציבה
פיץ’	A+	A	שלילית

שלוש הסוכנויות הורידו את הדירוג במהלך הקדנציה [14]. S&P ומודי’ס החזירו את התחזית ליציבה בנובמבר 2025 ובינואר 2026 [15] [16], ופיץ’ השאירה במרץ 2026 תחזית שלילית [17]. תומכי השר מצביעים על החזרה לתחזית יציבה. מבקריו מציינים שמודי’ס העריכה במרץ 2025 את הסיכונים הפוליטיים בישראל כגבוהים מאוד [18].

מסים ומשקי בית

חבילת המסים למימון המלחמה הכניסה ב-2025 כ-30 מיליארד ש״ח [5], כ-1.5% תוצר, וכללה את העלאת המע״מ ודמי הביטוח הלאומי, הקפאות ומס על רווחים כלואים. לפי בנק ישראל, החמישון העליון נשא ביותר ממחצית מתוספת המס, יותר מחלקו בהכנסה, אבל השינויים בביטוח הלאומי ובמס הבריאות פרוגרסיביים פחות משאר צעדי מס ההכנסה [19], ונטל המסים העקיפים, כמו המע״מ, יורד ככל שההכנסה עולה [5]. ב-2026 רווחו מדרגות מס ההכנסה, הקלה של כ-4.5 מיליארד ש״ח שמגיעה בעיקר לעשירונים 8 עד 10 [20]. בנק ישראל כתב שהחלטות המס אינן עולות בקנה אחד עם המאמץ לבנות מחדש את הכריות הפיסקליות [5].

שכר המינימום עלה בשלבים, לפי הסכמים עם ההסתדרות ולפי העדכון השנתי שבחוק, מ-5,300 ש״ח ל-6,443.85 ש״ח באפריל 2026 [21] [22], עלייה נומינלית של כ-21.6% (חישוב שלנו). שיעור העוני בנפשות עמד על 20.8% ב-2022 ועל 20.7% ב-2023 [23]. ב-2024 הוא עמד על 20.7%, לעומת 20.6% ב-2023 לפי הנתון המעודכן [24]. האינפלציה ירדה מ-5.3% ב-2022 [25] ל-1.5% ב-12 החודשים עד אוגוסט 2026 [26], ושיעור האבטלה המנוכה עונתיות עמד אז על 2.8% [27]. לפי בנק ישראל, התחזקות השקל נשענה במידה רבה על ירידת פרמיית הסיכון, בעיקר בזכות ההתפתחויות הביטחוניות והריסון הפיסקלי, וגם על היחלשות הדולר בעולם [28].

הכספים הקואליציוניים

הכספים הקואליציוניים עמדו בקדנציה על כ-4.8 עד 5.5 מיליארד ש״ח בשנה [29] [30] [31] [32], לעומת 1.4 עד 2.7 מיליארד ש״ח בשנה ב-2015 עד 2018 ו-2.9 מיליארד בתקציב 2021–2022 [29]. השר אמר, לפי הדיווח, שהוא גאה לממן ישיבות הסדר, מכינות ושירות לאומי גם אם הם מכונים כספים קואליציוניים [31], ונציג האוצר מסר שחלק מהכספים כבר הופנו לצורכי חינוך במלונות שבהם שוהים מפונים [33]. מבקר המדינה מצא ש“כספים קואליציוניים רבים לא קוצצו או קוצצו בהיקף נמוך, וחלק מהם אף הוגדלו לאחר פרוץ המלחמה” [34], ובנק ישראל כתב שתהליך תקציב 2026 התעכב ונוהל בשקיפות מוגבלת [5].

השלטון המקומי

מענקי האיזון לרשויות המקומיות הגיעו ב-2025 לשיא של כ-3.74 מיליארד ש״ח [35]. באותה תקופה עלה הגירעון המצטבר של הרשויות מכ-3.0 מיליארד ש״ח בסוף 2022 לכ-4.1 מיליארד בסוף 2024 [36]. תקנות ההנחות בארנונה לפי מבחן הכנסה הן החלטה של משרד הפנים. הכלכלן הראשי באוצר מעריך שיעלו לרשויות כ-1.06 מיליארד ש״ח בשנה, פי חמישה מהערכת משרד הפנים [37], ושורת השיפוי בתקציב המדינה עומדת על כ-3 מיליון ש״ח בלבד [38].

מה זה אומר

זו פרשנות של הנתונים. לפי בנק ישראל, הזינוק בגירעון ובחוב נבע בעיקר מהמלחמות [5]. בשליטת השר והממשלה היו תמהיל המימון וסדרי העדיפויות: מסים והקפאות ב-2025, שמירה על הכספים הקואליציוניים וריווח המדרגות ב-2026. ההתכנסות של 2025 נשענה על הכנסות, ולכן היא תלויה בכך שהמסים שהועלו וההקפאות יישארו, בשעה שההקלה של 2026 כבר מחזירה חלק מהם. מי שיכהן כשר האוצר בשנים הבאות יצטרך לסגור את הפער בין הגירעון המבני לבין הרמה שמייצבת את החוב.